כולם משתמשים היום ב-AI לכתיבה. הבעיה? כולם נשמעים אותו דבר. "בעידן הטכנולוגי המתפתח ופורץ הדרך..." – ברגע שאני קורא את המשפט הזה, אני יודע שרובוט כתב אותו. ואני מפסיק לקרוא.
המודלים (GPT-4, Claude) מאומנים להיות נחמדים, פוליטיקלי קורקט, ומשעממים. הם משתמשים במילים מפוצצות ("מרחב האפשרויות", "סינרגיה") שלא אומרות כלום.
החדשות הטובות: אפשר לאלף אותם.
כדי להוציא תוכן "אנושי", צריך לתת לרובוט אישיות. הנה הנוסחה שאנחנו משתמשים בה:
אל תגידו "תכתוב פוסט". תגידו: "אתה קופירייטר ציני, חד ותל-אביבי, עם 10 שנות ניסיון. אתה שונא קלישאות. אתה כותב קצר, פאנצ'י, ובגובה העיניים. כמו צ'רלס בוקובסקי פוגש את דון דרייפר".
"אנחנו כותבים לאנשי הייטק שחוקים. הם לא טיפשים, אז אל תמכור להם חלומות. השפה צריכה להיות מקצועית אבל לא מעונבת".
"אסור לך להשתמש במילים הבאות: מהפכני, חדשני, פורץ דרך, הוליסטי, דיגיטלי, העצמה. אם אתה משתמש במילה 'מרגש', אתה מפוטר".
הדרך הכי טובה ללמד סגנון היא להראות דוגמה. "הנה פוסט שכתבתי בעבר ואני אוהב את הסגנון שלו. תנתח את הטון, המקצב והמבנה, ותכתוב פוסט חדש על נושא X באותו סגנון בדיוק: [הדבק טקסט ישן]".
בסוף, ה-AI הוא משפר, לא מחליף. תנו לו לכתוב את הטיוטה הראשונה. הוא מעולה בלחסל את "פחד הדף הלבן". אבל אז – תערכו. תוסיפו בדיחה אישית. תוסיפו סיפור שקרה לכם הבוקר. תוסיפו שגיאת כתיב מכוונת. הדברים הקטנים האלה הם הנשמה. והנשמה היא מה שמוכר.
משתמשים נוטשים? ההמרות נמוכות? הבעיה היא כמעט תמיד בחיבור שבין הפסיכולוגיה לטכנולוגיה. בואו נעשה בדיקת UX/CRO מקיפה ונמצא את הכסף שאתם משאירים על הרצפה. להזמנת Audit למוצר שלכם | חזרה לבלוג
כמנהלים, התפקיד שלכם הוא לא רק להבין את הטכנולוגיה, אלא להבין את ההשפעה שלה על השורה התחתונה.
ההצלחה מסתתרת בפרטים הקטנים. אל תתפשרו על תוצאות בינוניות. דרשו מצוינות בכל שלב בתהליך.
תיאוריה זה נחמד, אבל בואו נדבר על מספרים אמיתיים. לקוח שלנו, חברת B2B בתחום הפיננסים, יישם את הגישה הזו בדיוק.
לפעמים השינוי הקטן ביותר מייצר את האימפקט הגדול ביותר. אל תזלזלו בצעדים קטנים.
שאלה: האם זה רלוונטי גם לסטארטאפים בתחילת הדרך? תשובה: חד משמעית כן. למעשה, זה אפילו קריטי יותר בשלבים הראשונים, כשכל שקל וכל שעה חשובים.
שאלה: האם צריך ידע טכני מוקדם? תשובה: הגישה שלנו היא אסטרטגית, לא טכנית-טהורה. המטרה היא להבין את ה"למה" וה"איך", ה"מה" הטכני הוא רק האמצעי.
מחקרים של הרווארד ביזנס ריוויו מראים שחברות שמאמצות גישה זו מציגות ביצועים טובים יותר ב-25% בממוצע. הסיבה היא פסיכולוגית: וודאות יוצרת ביטחון, וביטחון מייצר מהירות.