למה אנחנו מכורים ללינקדאין? למה אנחנו חוזרים ל-Duolingo כל יום ללמוד שפה? למה אנשי מכירות נלחמים על המקום הראשון בלוח המחוונים? התשובה היא Gamification (משחוק). השימוש באלמנטים של משחק (נקודות, תחרות, הישגים) בהקשרים שאינם משחק.
אבל רגע, אנחנו בעולם ה-B2B (עסקים לעסקים). אנחנו אנשים רציניים עם חליפות. האם זה עובד גם עלינו? התשובה היא כן מוחלט. למעשה, זה עובד אפילו טוב יותר, כי עבודה משרדית יכולה להיות משעממת ושוחקת, וקצת צבע ותחרות מכניסים מוטיבציה אדירה.
המוח האנושי מתוכנת להגיב לחיזוקים חיוביים על ידי שחרור דופמין (הורמון העונג). כשאנחנו רואים "וי" ירוק על משימה, או כשפס ההתקדמות מתמלא ל-100%, המוח שלנו מקבל מנת סוכר קטנה. אנחנו רוצים עוד מזה.
פסי התקדמות (Progress Bars): זוכרים את "מד שלמות הפרופיל" בלינקדאין? זה היה גאוני. אנשים לא יכלו לסבול את זה שהם ב-80%, ומילאו עוד ועוד פרטים רק כדי להגיע ל-100%. יישום: השתמשו בזה בתהליכי Onboarding או במילוי טפסים ארוכים.
תגים והישגים (Badges & Achievements): במערכת CRM, איש מכירות שסגר 10 עסקאות מקבל תג "Slayer". זה נשמע מטופש, אבל זה סמל סטטוס. אנשים יעבדו קשה בשביל הכרה חברתית.
לוחות מובילים (Leaderboards): תחרות בריאה ומפורסמת. מי העובד הכי פורה החודש? מי ענה להכי הרבה קריאות שירות? אזהרה: זה חייב להיות הוגן ומאוזן, אחרת זה יוצר מרמור אצל החלשים.
Streaks (רצפים): "התחברת למערכת 30 יום ברציפות!". זה יוצר פחד משבירת השרשרת (Loss Aversion) וגורם למשתמשים לחזור רק כדי לא לאפס את המונה (כמו בסנאפצ'ט).
הסכנה במשחוק ב-B2B היא להיראות כמו משחק וידאו זול. העיצוב צריך להיות אלגנטי, מקצועי, ותומך במטרה העסקית.
ב-Elya Strategy, אנחנו משתמשים בעקרונות פסיכולוגיים כדי לתכנן ממשקים (UX) שגורמים למשתמשים לרצות לעבוד עם המערכת, לא רק להיות חייבים לעבוד איתה.
משתמשים נוטשים? ההמרות נמוכות? הבעיה היא כמעט תמיד בחיבור שבין הפסיכולוגיה לטכנולוגיה. בואו נעשה בדיקת UX/CRO מקיפה ונמצא את הכסף שאתם משאירים על הרצפה. להזמנת Audit למוצר שלכם