מחקר שוק לסטארטאפ בודק דבר אחד: האם מישהו ישלם על מה שאתם רוצים לבנות. לא אם הרעיון יפה, ולא אם החברים אומרים "מעולה". עושים אותו בשלבים, מהראיה החלשה (מחקר שולחני וסקר) אל החזקה (ראיונות, רשימת המתנה והתחייבות לשלם), ובסוף מחליטים אחד משלושה: לבנות, לבדוק עוד או לעצור. רוב השלבים לא דורשים תקציב ולא דורשים ידע בתכנות, ובישראל אפשר להעריך את גודל השוק מנתונים ציבוריים של הלמ"ס ושל רשם החברות.
זה בדרך כלל הרגע שבו מגיעה הצעת מחיר לפיתוח, או שאתם שוקלים לעזוב את העבודה כדי להתמסר לרעיון. לפני שמשלמים על קוד, שווה לענות על שאלה אחת: האם יש אנשים שהבעיה הזו כואבת להם מספיק כדי לשלם על פתרון.
שלוש הערות לפני שמתחילים:
לא כל שיטת מחקר מוכיחה את אותו הדבר. ככל שעולים בסולם, הראיה "עולה" לאנשים יותר: קודם דקה של זמן, אחר כך שם וטלפון, ובסוף כסף או חתימה. זה מה שהופך אותה לחזקה יותר.
| שלב | מה הוא מוכיח | מה הוא לא מוכיח | איך עושים בלי תקציב |
|---|---|---|---|
| 1. מחקר שולחני | שהשוק קיים, מי פועל בו ומה גודלו בערך | שמישהו ירצה דווקא את הפתרון שלכם | נתונים ציבוריים, אתרי מתחרים, ביקורות על המוצרים שלהם |
| 2. סקר | כמה אנשים מזהים את הבעיה, ובאילו מילים הם מתארים אותה | שהם ישלמו. תשובה על העתיד היא ניחוש, גם כשהיא כנה | טופס קצר שנשלח לקהילות שבהן הקהל שלכם נמצא |
| 3. ראיונות | איך הבעיה נראית אצלם היום, מה היא עולה להם ומה כבר ניסו | ביקוש בהיקף רחב | שיחות קצרות עם אנשים מהקהל שהגדרתם, בטלפון או בזום |
| 4. רשימת המתנה | שאנשים מוכנים לעשות פעולה: להשאיר פרטים ולחכות | שהם ישלמו כשהמוצר יהיה מוכן | דף נחיתה אחד: הבעיה, הפתרון בשורה, וכפתור הרשמה |
| 5. התחייבות | שמישהו מוכן לשלם או לחתום, עוד לפני שהמוצר קיים | שהמוצר שתבנו יחזיק אותו לאורך זמן | מכתב כוונות, פיילוט בתשלום, מקדמה או הזמנה מוקדמת |
אפשר לדלג על שלבים, אבל לא לבלבל ביניהם. סקר עם הרבה תשובות חיוביות הוא עדיין שלב 2, ולא מחליף שיחה אחת עם מי שכבר משלם היום על פתרון גרוע.
הטעות הנפוצה בסקר היא לשאול "הייתם קונים מוצר כזה?". רוב האנשים יענו כן, כי זה לא עולה להם כלום. שאלות טובות שואלות על הבעיה ועל מה שקורה היום, ולא על הרעיון שלכם:
מה לא לשאול: "כמה הייתם משלמים?", "האם זה רעיון טוב?", ושאלות שמתארות את הפתרון שלכם במילים חיוביות. למה אנשים עונים בנימוס ולא באמת, ואיך מודדים מה הם עושים בפועל, כתבנו במאמר על לולאות פידבק מלקוחות.
הראיונות הם השלב שבו לומדים הכי הרבה. הספר The Mom Test של Rob Fitzpatrick מוקדש כולו לשאלה הזו: איך מדברים עם לקוחות בלי לקבל פידבק מוטה, ואיך מבינים אם מישהו באמת יקנה. הכלל שהכי שימושי לזכור: שואלים על מה שקרה, לא על מה שהם היו עושים.
את הרעיון שלכם מציגים רק בסוף השיחה, אם בכלל. סימנים שהבעיה אמיתית: הם כבר משלמים על פתרון עקום, הם שואלים מתי זה יהיה מוכן, או שהם מציעים לחבר אתכם לעוד אנשים עם אותה בעיה.
משקיעים ישאלו על גודל השוק, ולכן שווה להכיר את שלוש השכבות. אבישי סגל מסביר אותן בבלוג של Startup for Startup (יוני 2022): TAM הוא הביקוש הכולל למוצר או לשירות כמו שלכם, SAM הוא החלק שאפשר להגיע אליו בפועל, ו-SOM הוא החלק שאתם יכולים לשרת. הוא גם ממליץ לבסס את ההערכה על נתונים, ולא על ההכנסות של המתחרים.
החישוב השימושי יותר בשלב רעיון הוא מלמטה למעלה: כמה לקוחות מהסוג שהגדרתם אתם יכולים להגיע אליהם, כמה פעמים בשנה הם קונים, ובכמה. שני מקורות ישראליים חינמיים עוזרים כאן:
אם אתם מכוונים גם לשוק בחו"ל, עושים את אותו חישוב לכל שוק בנפרד, עם מקורות של אותה מדינה.
כמעט לכל בעיה יש כבר פתרון, גם אם הוא לא מוצר. גם במאמר של Startup for Startup ההמלצה היא לא לכתוב "אין לנו מתחרים". טבלה פשוטה מספיקה:
| עמודה | מה רושמים |
|---|---|
| המתחרה | מוצרים, שירותים, וגם "ממשיכים כמו היום": גיליון, איש צוות או ספק קבוע |
| למי הוא פונה | גודל הלקוח, הענף, ומי אצל הלקוח משתמש בו |
| על מה הלקוחות מתלוננים | מביקורות, מקהילות ומהראיונות שלכם, במילים שלהם |
| איך הוא גובה | מנוי, תשלום חד-פעמי, לפי שימוש |
| מה אתם עושים אחרת | משפט אחד, שקשור לתלונה שמצאתם בעמודה הקודמת |
העמודה החשובה היא התלונות. שם נמצא הפער שאתם יכולים לסגור.
מחקר שוק עונה על השאלה אם מישהו ישלם. בדיקת היתכנות כלכלית עונה על השאלה אם המספרים יעבדו: כמה יעלה להשיג לקוח, כמה הוא יכניס לאורך זמן, וכמה זמן הכסף שיש לכם יחזיק. עושים אותה אחרי שיש סימנים לביקוש, כי בלי ביקוש אין מה לחשב. כדי לראות את זה על המספרים שלכם, מחשבון ה-Unit Economics מחשב את היחס בין עלות השגת לקוח לערך שלו.
בסוף המחקר מסתכלים על הראיה החזקה ביותר שהשגתם, לא על הכמות:
| מה השגתם | ההחלטה | הצעד הבא |
|---|---|---|
| מחקר שולחני וסקר בלבד | לבדוק עוד | ראיונות עם מי שהשאיר פרטים בסקר |
| ראיונות שבהם הבעיה חוזרת, אבל אף אחד לא משלם היום על פתרון | לבדוק עוד | לחדד את הקהל, או לבדוק אם הכאב חזק מספיק |
| רשימת המתנה מהקהל שהגדרתם, בלי התחייבות | לבדוק עוד | לבקש מהנרשמים התחייבות קטנה: מקדמה, פיילוט בתשלום או שיחת הזמנה |
| התחייבויות לשלם מאנשים מהקהל שהגדרתם | לבנות | גרסה ראשונה קטנה שעונה בדיוק על מה שהם התחייבו עליו |
| הבעיה לא חוזרת בשיחות, או שמי שיש לו אותה מסתדר עם מה שיש | לעצור או לשנות כיוון | לחזור לבחירת הקהל או הבעיה, לפני שכותבים שורת קוד |
כשההחלטה היא לבנות, אפשר להתחיל מגרסה ראשונה בלי לכתוב קוד. על זה כתבנו במדריך לבניית MVP ב-No-Code בסוף שבוע.
אם יש לכם רעיון ואתם עוד לפני פיתוח, ליווי יזמים וסטארטאפים מתחיל באבחון ראשוני עם המייסדים: מה כבר בדקתם, איפה אתם על סולם הראיות, ומה הצעד הבא שבאמת חוסם. קודם בודקים ביקוש, ורק אז מחליטים אם לבנות. אם הבדיקה תראה שעדיף לחכות עם הפיתוח, נגיד לכם את זה.