הבעיה במדידת ROI של AI היא לא החישוב אלא מה סופרים. רוב הארגונים מחפשים חיסכון בכוח אדם, מגלים שלא פיטרו אף אחד, ומסיקים שההטמעה נכשלה - בזמן שהערך האמיתי הצטבר במקום אחר.
שלושה מדדים נותנים תמונה כנה יותר: כמה זמן לוקח היום להשלים משימה חוזרת מול כמה זמן היא לקחה לפני ההטמעה, כמה מהפלט עובר ללא תיקון אנושי, וכמה מהצוות באמת משתמש בכלי בחודש השלישי ולא בשבוע הראשון. השלישי הוא בדרך כלל המנבא הטוב ביותר, וגם זה שהכי פחות נמדד.
שעה שנחסכה שווה כסף רק אם היא הופנתה למשהו אחר. אם הצוות פשוט עובד פחות לחוץ, זה ערך אמיתי אבל הוא לא מופיע בדוח הרווח וההפסד, ולהציג אותו כחיסכון תקציבי זו הדרך המהירה לאבד אמון מול הכספים. לפני שמציגים מספר, כדאי להחליט אם מדובר בחיסכון בעלות, בהגדלת תפוקה, או בהפחתת סיכון - שלושה סיפורים שונים לחלוטין מול הנהלה.
התהליך הראשון שבוחרים להטמיע קובע אם יהיה שני. תהליך שכואב, חוזר על עצמו, ושכישלון בו לא עוצר את העסק - זה הפרופיל שמייצר הצלחה מוקדמת ומוכיחה. תהליך גדול ומורכב, גם כשהפוטנציאל בו גדול יותר, נוטה להיתקע ולשרוף את התיאבון של הארגון.