משרד עורכי דין שמטמיע AI צריך שלושה דברים לפני שהוא בוחר כלי: מיפוי של המשימות שבהן AI באמת עוזר, נוהל שימוש כתוב, ובקרה שמוודאת שהנוהל נשמר. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה בספטמבר 2026 עדכון לגילוי הדעת את/60/24 על שימוש בבינה מלאכותית, ולפי התקציר שלו האחריות לתוצר נשארת על עורך הדין, כל תוצר AI נבדק באופן עצמאי לפני שימוש מקצועי, ומידע מוגבל לא מוזן לפלטפורמה פתוחה. העדכון מוסיף גם חובות ברמת המשרד: נהלים, הכשרה, בדיקת ספקים ומעקב.
שימו לב: זה מדריך הטמעה, לא ייעוץ משפטי ולא פרשנות של כללי האתיקה. את הנוסח המלא של גילוי הדעת קראו באתר לשכת עורכי הדין.
מה עדכון גילוי הדעת אומר, לפי התקציר הרשמי
התקציר חתום על ידי יו"ר ועדת האתיקה הארצית (PDF באתר הלשכה). הנקודות שנוגעות להטמעה במשרד:
מעמד: אי-עמידה בהוראות גילוי הדעת עשויה להוות חזקה לכאורה לאי-עמידה בחובות האתיות, ועמידה בו משמשת אינדיקציה להתנהלות סבירה.
אימות: חובת אימות עצמאית ויסודית לכל תוצר AI לפני כל שימוש מקצועי, כולל העברה ללקוח או הצגה לבית המשפט. התקציר מציין שהנוסח נשען על פסיקת בית המשפט העליון בעניין טענות ואסמכתאות בדויות.
סודיות ומידע מוגבל: "מידע מוגבל" מוגדר באופן רחב, ונקודת המוצא היא הימנעות מהזנתו לפלטפורמות פתוחות, גם אחרי התממה שאינה מספקת.
שקיפות והסכמה: לא כל שימוש ב-AI מחייב גילוי ללקוח. שימוש מהותי לייצוג, לקבלת החלטות או לשכר הטרחה מחייב שקיפות, ושימוש במידע מוגבל בפלטפורמה פתוחה מחייב הסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית.
אחריות המשרד: פרק חדש על אחריות הנהלה, פיקוח, נהלים פנימיים, הכשרת עובדים, בדיקת ספקים ומעקב שוטף.
בקרות בפועל: הרשאות גישה, חומות סיניות, שימוש בספקים חיצוניים, ובקרות טכנולוגיות שעובדות בפועל ולא רק על הנייר.
סוכני AI: אין לאפשר למערכת לקבל החלטות משפטיות מהותיות, למסור ייעוץ עצמאי או לבצע פעולות ייצוג בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים.
אוריינות AI: חובה מתמשכת להכיר את יכולות הכלי, את מגבלותיו ואת תנאי השימוש בו, ולעקוב אחרי עדכונים.
איך בוחרים כלי AI למשרד: 6 שאלות לספק
האם המידע שאנחנו מזינים משמש לאימון המודל, ואיפה זה כתוב בהסכם?
איפה המידע נשמר ומעובד, ומי אצל הספק יכול לגשת אליו?
האם אפשר להגדיר הרשאות לפי תיק ולפי עובד, כדי לשמור על חומות סיניות?
האם הכלי מציג מקור לכל טענה ואסמכתה, כך שאפשר לבדוק אותה?
האם יש יומן שימוש: מי הזין מה, ומתי?
מה קורה למידע כשמפסיקים להשתמש בשירות?
את הסיווג של כל כלי כפלטפורמה פתוחה או סגורה עושים מול ההגדרות שבגילוי הדעת עצמו, יחד עם תנאי השימוש וההסכם של הספק.
משימות לפי רמת סיכון
משימה
יש בה מידע של לקוח?
איך מתחילים
ניסוח תבניות, מכתבים כלליים, סיכום חקיקה שפורסמה
לא
כאן מתחילים פיילוט
סיכום מסמכים של תיק
כן
רק בכלי שעבר בדיקת ספק, ולפי הנוהל
מחקר פסיקה
תלוי בשאילתה
כל אסמכתה נבדקת במקור לפני שימוש
טיוטת כתב טענות
כן
טיוטה בלבד, ובדיקה מלאה של עורך הדין האחראי
סוכן AI שמבצע פעולות בעצמו
כן
לא בלי פיקוח ואישור אנושי, כפי שקובע גילוי הדעת
מה כותבים בנוהל שימוש ב-AI במשרד
כלים מאושרים: רשימה של הכלים שמותר להשתמש בהם, ולמה כל אחד אושר.
מה מותר להזין לאיזה כלי: לפי סוג המידע, ובמיוחד מידע מוגבל.
בדיקת תוצרים: מי בודק כל תוצר, מה בודקים, ומי חותם לפני שהוא יוצא מהמשרד.
גילוי והסכמה: מתי מיידעים לקוח ומתי מבקשים הסכמה, לפי גילוי הדעת.
הרשאות: מי ניגש לאיזה תיק בכל כלי, ואיך נשמרות חומות סיניות.
הכשרה: מה לומד כל מי שמקבל גישה לכלי, לפני שהוא מתחיל.
אחריות ועדכון: מי אחראי על הנוהל, ומתי בודקים אותו מחדש.
טעויות: מה עושים כשמתגלה טעות בתוצר שכבר יצא.
את הנוסח המשפטי של הנוהל בודק עורך הדין האחראי במשרד מול גילוי הדעת המלא.
מאיפה מתחילים: 4 שלבים
מיפוי. אילו משימות חוזרות לוקחות הכי הרבה שעות, ובאילו מהן יש מידע של לקוחות.
נוהל ובחירת כלי. כותבים את הנוהל, ובודקים ספקים לפי שש השאלות למעלה.
פיילוט. משימה אחת, צוות אחד, ומדידה של זמן העבודה ושל כמה תוצרים נדרשו לתיקון. איך מודדים החזר על השקעה כזו: המדריך ל-ROI של AI.
הרחבה. רק אחרי שהפיילוט עמד בנוהל, ועם הכשרה למי שמצטרף.
איפה הצוות נכנס
הצוות של Elya Strategy עובד עם המשרד על המיפוי, בחירת הכלי, הנוהל התפעולי והפיילוט, כחלק מייעוץ AI ואוטומציות. אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי ולא מפרשים את כללי האתיקה. את זה עושה עורך הדין האחראי במשרד.