בנו סקיצה ראשונית לאסטרטגיית הכניסה לשוק: קהל יעד, מסר, ערוצים ותמחור.
המחולל מבקש את המוצר, קהל היעד ושלב החברה, ומחזיר סקיצת GTM ראשונית: הגדרת ICP, מסר מרכזי, ערוצי הפצה מומלצים ונקודות ההחלטה בתמחור.
המחולל מצליב שלושה קלטים - המוצר, קהל היעד ושלב החברה - ומחזיר סקיצת GTM: הגדרת ICP, מסר מרכזי, ערוצי הפצה מומלצים ונקודות ההחלטה בתמחור
זו נקודת פתיחה לדיון, לא תוכנית לביצוע. הערך שלה הוא בלחשוף אילו הנחות אתם מניחים בלי לשים לב - במיוחד לגבי מי הלקוח ולמה דווקא עכשיו הוא יקנה.
בודקים אותה מול המציאות. לוקחים את ה-ICP שהתקבל ומוודאים שיש לפחות חמישה לקוחות קיימים או פוטנציאליים שמתאימים לו בפועל. אם אין, ההגדרה רחבה מדי.
כי לפני PMF המטרה היא ללמוד מהר ממעט לקוחות, ואחריו המטרה היא לחזור על מה שעובד בקנה מידה. אותו מוצר מצדיק ערוצים שונים לגמרי בשני השלבים.
לא. הוא מסדר את מה שאתם כבר יודעים ומראה איפה חסר מידע. את החורים שהוא חושף סוגרים בשיחות עם לקוחות אמיתיים.